לתזונת האישה ההרה השפעה חשובה על ההתפתחות התקינה של העובר במהלך ההיריון, כמו גם על הסיכון לתחלואה עוברית ואימהית במהלכו. שיפור במצב התזונתי של האוכלוסייה במאה השנים האחרונות תרם להפחתה בתחלואה ובתמותה העוברית והאימהית. כיום, בעולם השפע במדינות מפותחות, שבהן מזון מגוון ומועשר מצוי באופן זמין, זול ונוח לכלל האוכלוסייה, מציאת חסרים תזונתיים בקרב אוכלוסיית נשים בריאות בגיל הפוריות והשפעה אפשרית שלילית על ההיריון נראית לא מציאותית. עם זאת, דווקא בקרב נשים אלו קיימים חסרים קליניים ותת-קליניים. הנפוצים ביותר הם של ברזל וחומצה פולית.
השאלה הנשאלת היא: האם גם חומצות השומן מסוג אומגה 3 הן רכיבים החסרים בתזונה המערבית? ומה היא השפעתם האפשרית על בריאות האם, העובר והיילוד?
בסקירה זו נבחן אם תוספת של חומצות שומן מסוג אומגה 3, עשויה להשפיע על ההתפתחות העוברית התוך-רחמית, וכן למנוע מחלות בנשים וביילודים.
מה הן חומצות השומן מסוג אומגה 3?
אומגה 3 היא משפחה של חומצות שומן ארוכות שרשרת, רב בלתי רוויות, שבהן הקשר הכפול הראשון בשרשרת מצוי על הפחמן השלישי מקבוצת המתיל, ומכאן שמן – אומגה 3.
חומצת השומן הראשונה במשפחה – אלפא לינולנית –:3 18C ALA
(Alpha Linolenic Acid), היא חומצת שומן חיונית שהגוף אינו יכול ליצר באופן עצמי, ולכן מקורה מחויב מן התזונה. היא מצויה במזונות צמחיים, כמו שמן קנולה, שמן וזרעי פשתן, אגוזי מלך, קטניות וירקות עליים ירוקים.
שתי החומצות הארוכות בסדרת האומגה 3 – איקוזפנטנואית – 520C EPA
(Eicosapentaenoic Acid), ודוקוזהקסנואית – 622C DHA
Docosahexaenoic Acid) ) – מיוצרות בגוף מהחומצה החיונית אלפא-לינולנית במסלול מטבולי מוגבל, התלוי באופן תחרותי ברמות של חומצות השומן מסוג אומגה 6 (תרשים 1).
המקורות התזונתיים ל-2 חומצות השומן – EPA ו-DHA, הם דגי מים עמוקים (בעיקר דגים שמנים) וכן אצות ים.
לחומצות השומן הארוכות מסדרת אומגה 3 – EPA ו- DHA- מספר תפקידים:
* מצע לייצור איקוסונואידים (EPA) שהן מולקולות איתות מקומיות המשרות מערכת מורכבת של תהליכי הפעלה ובקרה במערכות הגוף השונות. האיקוסונואידים השונים (פרוסטגלנדינים, פרוסטציקלינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסנים) הם בעלי השפעות דלקתיות, חיסוניות, אלרגיות, כמו גם השפעה על התכווצות כלי דם, ויסות מערכת הקרישה ועוד. האיקוסונואידים מהסדרה של אומגה 6 הם בעלי פעילות פיזיולוגית חזקה יותר, ולכן נחשבים יותר כמעודדי דלקת וקרישה בהשוואה לסדרה של האיקוסונואידים שמקורם באומגה 3. ההבדלים ברמת הפעילות מסבירים את ההשפעות השונות של חומצות השומן מסוג אומגה 6 ו-3 על היבטים פיזיולוגיים ופתופיזיולוגיים, וכן מסבירים את השפעתם האפשרית על תחלואה ממחלות לב ומחלות אוטואימוניות שונות (1).
* תפקיד מבני ופונקציונלי במוח וברשתית העין (DHA) – משקלו היבש של המוח מורכב בעיקר משומן, וחומצת השומן DHA ממשפחת אומגה 3 היא הרכיב הנפוץ ביותר במבנה המוח, ומצויה בחומר האפור בקורטקס ובעיקר בסינפסות (2).
ל-DHA השפעה על אחדות ועל שלמות הממברנה התאית, והיא משתתפת בתהליך העברת איתותים הקשורים לתפקודי זיכרון, עיבוד נתונים וביצוע של תהליכי תגובה ושליטה קוגניטיביים (3).
DHA מצויה בריכוז גבוה בפוטורצפטורים בחלק החיצוני של הממברנה ברשתית העין, והיא חיונית להתפתחות הראייה וכישורי הלמידה. המאגרים האימהיים העיקריים של ה-DHA מצויים במוח וכן ברקמת השומן האגנית ומושפעים מגיל האישה וכנראה גם ממידת הוולדנות (4). כמות ה-DHA הנטמעת במבני המוח השונים (בעיקר בהיפוקמפוס ובקליפת המוח האחראים על יכולות הלמידה והזיכרון) עולה מתחילת ההיריון ובמיוחד בטרימסטר השלישי ובמהלך ההנקה (5). DHA מצטברת בקצב מהיר במוח העובר החל מהשבוע ה-24, ורמתה מגיעה לכ-45-30 מ”ג ליום במהלך הטרימסטר השלישי (6). העובר והיילוד תלויים ב-DHA האימהי (11-7), ומעבר פעיל של DHA דרך השליה לעובר ובאמצעות חלב האם ליילוד מתבצע ביחס מועדף לעומת חומצות שומן אחרות, גם אם מאגרי ה-DHA אצל האם נמוכים יחסית. מכאן נשאלת השאלה: מה יהיו ההשלכות במקרה של חסר אימהי בחומצות השומן מסוג אומגה 3? והאם חסר כזה נפוץ בעולם המערבי?
האם בעולם המערבי קיים חסר תזונתי באומגה 3 בקרב אוכלוסיית נשים בגיל הפוריות?
קיימות היום המלצות בין-לאומיות לצריכה מומלצת של אומגה 3 עבור כל אישה הרה ומיניקה. המלצות ארגוני הבריאות האמריקאיים (8), האירופאיים (9), איגוד הפֶרינטולוגים העולמי (11,10) שאליהם הצטרפו לאחרונה גם ארגוני הבריאות של אוסטרליה וניו זילנד (12) מנחות כי על האם להגיע לצריכה של 300-200 מ”ג ביום של חומצה דוקוזהקסנואית – 22:6C DHA (Docosahexaenoic) במהלך ההיריון ובהנקה.
נתוני צריכת DHA מצביעים על צריכה משתנה של DHA במדינות שונות, וקיימות מדינות רבות שבהן מצוי חסר בצריכת DHA יחסית להמלצות (טבלה 1).
בישראל, קיימים נתונים מעטים לגבי צריכת דגים, בכלל, וצריכת חומצות שומן אומגה 3 שמקורן בדגים, בפרט. צריכת הדגים השנתית לנפש בישראל ירדה משמעותית במהלך השנים, מ-17 ק”ג/לנפש/לשנה לפני 30 שנה, ל-3 ק”ג/לנפש/לשנה בשנות ה-90 (16)
על פי סקר מב”ת (מצב בריאות ותזונה בישראל 2001-1999) שנערך בקרב מדגם מייצג וכלל 3,220 משתתפים, גברים ונשים בגילים 64-25 שנים, הוערכה הצריכה הממוצעת של DHA ב-68 מ”ג/יום.
בסקר אינטרנטי שפנה לנשים הרות באמצעות האתר “גינקולוגיה ובריאות האישה”, נבחנה צריכת אומגה 3 בקרב 994 נשים הרות בישראל באמצעות שאלון. תשובות הנשים לשאלות היו:
* לא אוכלת דגים ולא נוטלת תוספת אומגה 3 – 47.38% (471).
* אוכלת דגים לפחות פעם בשבוע – 31.39% (312).
* נוטלת כמוסות שמן דגים – 8.95% (89).
* נוטלת כמוסות אומגה 3 מיוחדות לנשים הרות ומיניקות – 12.27% (122).
סקרי צריכה אלו, מצביעים על צריכה נמוכה בקרב כלל האוכלוסייה, וכן חסר דומה גם באוכלוסיית הנשים ההרות. חסרים נתונים על מידת הצריכה בקרב אוכלוסיות ייחודיות בסיכון, כמו נשים עם סוכרת הריונית. במצב זה קיימת עלייה בייצור חומצות שומן רוויות וחד-בלתי רוויות וירידה בייצור חומצות שומן מסוג אומגה 3 (23,22).
נתוני הצריכה שהוצגו מצביעים על חסר תזונתי נפוץ ומוכח בקרב אוכלוסיות נשים בריאות בגיל הפוריות במדינות שונות. במטרה לתקן חסר תזונתי ברכיב חיוני, וכדי לעמוד בהמלצות גורמי בריאות לגבי הכמות היומית המומלצת לצריכה של DHA (12-8) נדרשת אנמנזה תזונתית לגבי צריכת דגי מים עמוקים, כמקור לאומגה 3 ובהתאם המלצה לצריכה של 2 מנות דג בשבוע, או לחילופין על פי ההמלצות נטילת תוסף תזונה מתאים של אומגה 3 עתיר DHA (ביחס ל-EPA) המכיל את הכמות היומית המומלצת לצריכה של DHA לאישה ההרה.
מהי ההשפעה האפשרית של חסר תזונתי באומגה 3 במהלך ההיריון?
מחקרים תצפיתיים קושרים חסר תזונתי באומגה 3 עם השפעה עתידית על ההתפתחות הקוגניטיבית של היילוד והתינוק, וכן עלייה בסיכון לתחלואה אימהית ועוברית (24,23).
1. חסר באומגה 3 והשפעה אפשרית על התפתחות המוח בעובר ובתינוק.
כאמור, ל-DHA תפקיד חיוני בהתפתחות מוח העובר וכן בהמשך בהתפתחות מוחו של הפעוט. קיימים מעט מאוד מחקרים הבודקים את הקשר בתקופת העוברות, בגלל הקושי לבצע בדיקת רקמות בעוברי אדם. בסקירה עדכנית שבה נבדקה השפעה של חסר בחומצות שומן אומגה 3 על התפתחות מוחית, נמצאו הפרעות התפתחותיות שונות, כמו: מבנה מוח קטן ולא שלם, אי שלמות מבנה הממברנה והמרווחים הבין-תאיים של תא העצב, פגיעה בייצור הנוירוטרנסמיטורים, סרוטונין ודופמין וכן פגיעה בכישורים מילוליים ובכישורי כתיבה (25).
גם המחקרים הבודקים את הקשר ליילוד מועטים. במחקר שביצע הערכה קוגניטיבית מוקדמת, (Neurological Optimality Score) NOS, מיידית לאחר הלידה, בקרב 317 יילודים שנולדו במועד, ביחס לסטטוס חומצות השומן ARA (אומגה 6), DHA ו-EPA (אומגה 3), שנבדק בעורק ובווריד חבל הטבור, נמצא קשר שלילי בין רמות חומצות שומן אלו למצב הנוירולוגי לאחר הלידה (26).
מחקרי תצפית באוכלוסיות נשים בעלות שונות אתנית, וכן בנשים בקבוצות סיכון שונות הדגימו כי צריכה/רמת DHA תקינה, הביאה לשיפור במגוון מדדים התפתחותיים של העובר והיילוד: מדדים קוגניטיביים (29-27) נפשיים (28,27), פסיכו-מוטוריים (30,28,27), כישורים חברתיים (28), שיפור בחדות הראייה (31,28,27) וקשב וריכוז (32). הממצאים מצביעים על כך שלא מדובר רק בשיפור מדדי התפתחות היילוד, כי אם במניעה של בעיות ותחלואות העשויות להשפיע על מהלך חיי האדם הבוגר, כגון מחלות לב, סוכרת, השמנה ורגישות אימונית (32,26,1).
2. חסר באומגה 3 והשפעה על משקל לידה והסיכון ללידה מוקדמת
לחומצות השומן מסוג אומגה 3 השפעה אפשרית על השראת לידה. ההנחה הביולוגית מבוססת על העובדה כי עלייה ברמות חומצות שומן מסוג אומגה 3 בממברנה, גורמת לוויסות שלילי של ייצור פרוסטגלנדינים שהם בעלי השפעה על כיווץ שרירי הרחם, מצד אחד, וייצור מוגבר של פרוסטגלנדינים אחרים שהם מעכבי כיווץ שרירי הרחם, מצד שני. כמות מספקת של אומגה 3 מביאה להרפיה של שרירי הרחם ולדחייה של הלידה (33).
במחקרי עוקבה תצפיתיים אחר אוכלוסיות נשים, נמצא כי תזונה עשירה בדגי ים במהלך ההיריון הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר ללידה מוקדמת וללידת פג בהשוואה לתזונה דלה בדגי ים (35,22).
במחקר עוקבה פרוספקטיבי מדנמרק בקרב 8,729 נשים, נבדק הקשר בין צריכת מזון מן הים בשלב ההיריון המוקדם (עד שבוע 16) לסיכון ללידה מוקדמת.
הנשים חולקו ל-4 רביעוני צריכה, וצרכו בהתאמה בממוצע ביום 0, 37, 147, 537 מ”ג חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה 3 (EPA, DHA). נבדק הקשר ללידה מוקדמת (<259 ימים) ומשקל לידה נמוך (<2,500 גר’). לאחר תקנון למשתנים נוספים (עישון, גיל, גובה, משקל אם, השכלה ותנאי מגורים) נמצא כי הסיכון היחסי למשקל לידה נמוך ולידה מוקדמת היה קטן עד פי 3.5. קשר זה היה חזק ביותר בצריכה יומית של אומגה 3 הנמוכה מ-150 מ”ג ליום. מסקנת החוקרים היא כי צריכה נמוכה של מזון מן הים היא גורם סיכון חזק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך (34).
מחקר בקרב 852 נשים בסיכון ללידה מוקדמת (היסטוריה של לידה מוקדמת אחת לפחות) בדק השפעת צריכת דגים על לידה מוקדמת, במקביל לטיפול בפרוגסטרון שקיבלו למניעת לידה מוקדמת. צריכה תזונתית של דגים נאמדה באמצעות שאלון, כמו גם בדיקת התכולה בכדוריות דם אדומות במהלך שבוע 21-16 להיריון. היארעות הלידה המוקדמת הייתה 48.6% בקרב נשים שצרכו פחות ממנת דג בחודש לעומת 35.9% בקרב נשים שצרכו דגים בתדירות גבוהה יותר. כלומר, נראתה הפחתה של 40% בסיכון ללידה מוקדמת (אפקט מוסף להשפעת הפרוגסטרון) (24).
מהי ההשפעה האפשרית של התערבות באמצעות טיפול בתוסף אומגה 3 (DHA) במהלך ההיריון?
1. טיפול בתוסף תזונה המכיל אומגה 3 מסוג DHA והשפעה קלינית על לידה מוקדמת
במחקר אקראי כפול-סמיות בקרב 893 נשים בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (לידה מוקדמת בהיריון קודם), ניתן החל משבוע 20 להיריון מינון של 2.7 גר’ ליום של שמן דגים בקבוצת הטיפול, לעומת מינון דומה של שמן זית בקבוצת הביקורת, ונבדקה היארעות חוזרת של לידה מוקדמת. נמצא כי תוסף של שמן דגים הפחית את הסיכון ללידה מוקדמת מ-33% ל-21% (35).
במחקר נוסף נמצא כי תוסף של שמן דגים עיכב לידה מוקדמת בנשים בסיכון רק באוכלוסיית הנשים שצריכת הדגים בתזונתן הייתה בינונית עד נמוכה, אך לא בקרב נשים עם צריכה גבוהה. כלומר, לתוסף הייתה השפעה מתקנת אך לא אדטיבית (36).
במחקר ההתערבות הגדול ביותר, DOMInO
(DHA to Optimize Mother Infant Outcome Trial), בקרב 2,399 נשים אוסטרליות, נבדקה השפעת מתן 800 מ”ג תוסף DHA (מינון DHA פי 2 מההמלצה העולמית) במהלך היריון על תוצאי ההיריון. נמצא כי בנשים שטופלו ע”י תוסף אומגה 3 שיעור הלידה מוקדמת (<שבוע 34) היה נמוך יותר, ומשקל הלידה היה גבוה יותר. כמו כן, שיעור היילודים עם משקל נמוך (בקטן מן האחוזון ה-10) היה נמוך יותר (37).
במטה-אנליזה שהעריכה את תוצאות מחקרי ההתערבות באומגה 3 בקשר ללידה מוקדמת (אך לא כללה את תוצאות מחקרDOMInO ) הודגם כי תוספת של אומגה 3 מאריכה את ההיריון ב-2.6 ימים בממוצע בהשוואה לנשים שקיבלו תרופת דמה או ללא טיפול. הסיכון היחסי ללידה מוקדמת לפני שבוע 34 היה משמעותי יותר בהשוואה לסיכון ללידה מוקדמת לפני שבוע 37. ההבדל הוא בעל משמעות סטטיסטית ולאו דווקא קלינית, אך הארכה ממוצעת זו במשך ההיריון יכולה להסיט את כלל עקומת ממוצע גיל ההיריון בלידה כך שלמעשה פחות יילודים ייוולדו כפגים (38).
2. טיפול בתוסף תזונה המכיל אומגה 3 עתיר DHA (ביחס ל-EPA) במהלך ההיריון והשפעה על ההתפתחות הנוירולוגית של התינוק
למחקר אקראי כפול-סמיות גויסו 590 נשים משבוע ה-18 להריונן לקבלת 10 מ”ל שמן דגים שהכיל 1,183 מ”ג DHA ו-803 מ”ג EPA או שמן תירס למשך 3 חודשים לאחר הלידה. התינוקות של כל אותן נשים הוזמנו להערכת יכולתם הקוגניטיבית בגילים 6 ו-9 חודשים, ו-262 השלימו את המחקר. כחלק מהפרוטוקול 135 מטופלים מרשימה זו הוזמנו להערכת אינטליגנציה ע”י מדדK-ABC
(Kaufman Assessment Battery for Children) (מדד לאינטליגנציה והישגים המיועד לגילאי 12.5-2.5) הכולל ארבעה מדדים:
Sequential Processing – מדד העיבוד הרציף וה-Simultaneous המשקפים פתרון בעיות וכושר עיבוד נתונים (Mental Processing Composite) המשמש מדד לאינטליגנציה ב-K-ABC, ו-The nonverbal Scale – המדד הלא מילולי.
לילדים שנולדו לאימהות שנטלו שמן דגים במהלך ההיריון וההנקה היו ציונים גבוהים יותר
ב-Mental Processing Composite של ה-K-ABC בגיל 4 בהשוואה לילדים לאימהות בקבוצת הביקורת. ציון ה- Mental Processing Compositeבגיל 4 נמצא מקביל לצריכת אומגה 3 של האימהות. במודל של רגרסיה רבת משתנים נמצא כי צריכת ה-DHA במהלך ההיריון הייתה המשתנה היחיד בעל מובהקות סטטיסטית שהקביל ליכולת העיבוד המנטלית של הילדים. מסקנת המחקר הייתה, כי צריכת LC-PUFA ממשפחת אומגה 3 במהלך ההיריון וההנקה עשויה להיות יתרון בהתפתחות המנטלית של הילדים (39).
סיכום
לאומגה 3 ובעיקר ל-DHA תפקיד חיוני בהתפתחות מוח העובר כמו כן השפעות על משך ההיריון. חסר תזונתי נמצא קשור לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת ולדיכאון לאחר לידה. חסר תזונתי באומגה 3 נפוץ בקרב אוכלוסיות במדינות שונות, ולכן יש חשיבות לתיקון חסר זה, בעיקר באוכלוסיית הנשים ההרות והמניקות. בהתאם להמלצות גורמי בריאות שונים, נקבעה המלצה לצריכה יומית של 300-200 מ”ג DHA ביום. יש להנחות נשים לצרוך מזונות עשירים באומגה 3, כמו דגי ים צפוני, בתדירות של 3-2 פעמים בשבוע. במצבים שבהם נשים אינן צורכות דגים אלו, יש לשקול המלצה להשלמה תזונתית באמצעות תוסף אומגה 3 הייעודי להיריון ומכיל DHA ביחס גבוה לעומת EPA.
לימור בן חיים
דיאטנית קלינית RD; חברה בעתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, שירותי בריאות כללית; מרכז נוי-קטוביץ לבריאות האישה, המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי, יחידה לתזונה ודיאטה
פרופ’ יריב יוגב
מומחה במיילדות וגינקולוגיה, מנהל חדרי הלידה, מרכז רפואי רבין, ביה”ח בילינסון, פתח תקווה
References
1. McNamara RK, et al. Role of omega-3 fatty acids in brain development and function: Potential implications for the pathogenesis and prevention of psychopathology. Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids 75 2006;329–349
2. Brenna JT, Salem N, Sinclair AJ, et al. International Society for the Study of Fatty Acids and Lipids, ISSFAL. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 2009;80(2-3) 85-91
3. Cao D, et al. Docosahexaenoic acid promotes hippocampal neuronal development and synaptic function. J Neurochem 2009;111(2):510-521
4. Lassek WD. Changes in body fat distribution in relation to parity in American women: A covert form of maternal depletion. American Journal of Physical Anthropology 2006;131:295-302
5. Yavin E, Himovichi E, Eilam R. Delayed cell migration in the developing rat brain following maternal omega 3 alpha linolenic acid dietary deficiency. Neuroscience 2009;162(4):1011-1022
6. Innis SM, et al. Intakes of essential n-6 and n-3 polyunsaturated fatty acids among pregnant Canadian women. Am J Clin Nut 2003;77:2:473-478
7. Fabienne L, Hanebutt FL, Demmelmair H, et al. Long-chain polyunsaturated fatty acid (LC-PUFA) transfer across the placenta. Clin Nutr 2008;27:685-693
8. Simopoulos AP, Leaf A, Salem N. Workshop on the essentiality of recommended dietary intake of omega 6 and omega 3 fatty acid. Journal of the Am Col of Nut 1999;1:48748-48744
9. Sharon R. Akabas and Richard J Deckelbaum. Supplement: n–3 Fatty Acids: Recommendations for Therapeutics and Prevention.Summary of a workshop on n–3 fatty acids: current status of recommendations and future directions. Am J Clin Nutr 2006;84:949–950
10. Koletzko B, Cetin I, Brenna T. the Perinatal Lipid Intake Working Group. Dietary fat intakes for pregnant and lactating women. British Journal of Nutrition 2007; 98:873-887
11. Koletzko B, Lien E, Agostoni C, et al. World Association of Perinatal Medicine Dietary Guidelines Working Group.The roles of long-chain polyunsaturated fatty acids in pregnancy, lactation and infancy: review of current knowledge and consensus recommendations. J Perinat Med 2008;36:5–14
12. Department of Health, Australia Ministry of Health, New Zealand National Health and Medical Research Council Executive Summary of Nutrient Reference Values for Australia and New Zealand including RDI
13. Dwarkanath P, et al. Polyunsaturated fatty acid consumption and concentration among South Indian women during pregnancy. Asia Pac J Clin Nutr 2009;18(3):389-394
14. Givens ID, Gibbs RA. Current intakes of EPA and DHA in European populations and the potential of animal-derived foods to increase them. Proc Nutr Soc 2008;67(3):273-280
15. Zhang J, Wang Y, Meng L, et al. maternal and neonatal plasma n-3 and n-6 fatty acids of pregnant women and neonates in three regions in china with contrasting dietary patterns. Asia Pac J Clin Nutr 2009;18(3):377-388
16. Kaluski DN, Goldsmith R, Arie OM, et al. The first Israeli national health and nutrition survey (MABAT) as a policy maker. Public Health Rev 2000;28(1-4):23-26
17. Jensen CL, Lapillonne A. Docosahexaenoic Acid and lactation. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 2009; 81(2-3):175-178
18. Denomme J, Stark KD, Holub BJ. Directly quantitated dietary (n-3) fatty acid intakes of pregnant Canadian women are lower than current dietary recommendations. J Nutr 2005;135(2):206-211
19. Astorg P, Arnault N, Czernichow S, et al. Dietary intakes and food sources of n-6 and n-3 PUFA in French adult men and women. Lipids 2004;39(6):527-535
20. Mozaffarian D, Rimm EB. Fish intake, contaminants, and human health: evaluating the risks and the benefits. JAMA 2006;296(15):1885-1899
21. 22. Muskiet FAJ, van Goor SA, Kuipers RS, et al; Long chain polyunsaturated fatty acid on maternal and infant nutrition. Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids 75 2006;135–144
23. Olsen SF. Low consumption of seafood in early pregnancy as a risk factor for preterm delivery: prospective cohort study. BMJ 2002;324:447
24. Klebanoff M A, Harper M, Lai Y, et al. Fish Consumption, Erythrocyte Fatty Acids, and Preterm Birth. Obstetrics and Gynecology 2011;117(5):1071-1077
25. Heinrichs SC. Dietary ω-3 fatty acid supplementation for optimizing neuronal structure and function. Mol Nutr Food Res 2010;54:447–456
26. Dijck-Brouwer DA, Hadders-Algra M, Bouwstra H, et al. Lower fetal status of docosahexaenoic acid, arachidonic acid and essential fatty acids is associated with less favorable neonatal neurological condition. Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids 72 (2005) 21–28
27. Jacobson JL, Jacobson SW, Muckle G, et al. Beneficial Effects of a Polyunsaturated Fatty Acid on Infant Development: Evidence from the Inuit of Arctic Quebec. J Pediatr 2008;152:356-364
28. Hibbeln JR, Davis JM, Steer C, et al. Maternal seafood consumption in pregnancy and neurodevelopmental outcomes in childhood (ALSPAC study): an observational cohort study. Lancet 2007;369:578-585
29. Oken E, Wright RO, Kleinman KP, et al. Maternal fish consumption, hair mercury, and infant cognition in a U.S. Cohort. Environ Health Perspect 2005;113:1376-1380
30. Dunstan JA, Simmer K, Dixon G, et al. Cognitive assessment of children at age 2(1/2) years after maternal fish oil supplementation in pregnancy: a randomised controlled trial. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 2008; 93:45-50
31. Daniels JL, Longnecker MP, Rowland AS, et al. ALSPAC Study Team. University of Bristol Institute of Child Health. Fish Intake During Pregnancy and Early Cognitive Development of Offspring. Epidemiology 2004;15(4):394-402
32. Colombo J, Kannass KN, Shaddy DJ, et al. Maternal DHA and the development of attention in infancy and toddlerhood. Child Dev 2004;75:1254-1267
33. Cetin I, Koletzko B. Long-chain Ω-3 fatty acid supply in pregnancy and lactation. Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care 2008;11:297–302
34. Lucas M, Dewailly E, Muckle G, et al. Gestational age and birth weight in relation to n−3 fatty acids among inuit (Canada).Lipids 2004;39:7:617-626
35. Olsen SF, Secher NJ, Tabor A, et al. Randomized clinical trials of fish oil supplementation in high risk pregnancies.Br J Obstet gynecol 2000;107:382-339
36. Olsen SF, Østerdal ML, Salvig JD, et al. Duration of pregnancy in relation to fish oil supplementation and habitual fish intake: A randomised clinical trial with fish oil. Eur J Clin Nutr 2007;61(8):976-985
37. Makrides M, Gibson RA, McPhee AJ, et al. DOMInO Investigative Team Effect of DHA Supplementation During Pregnancy on Maternal Depression and Neurodevelopment of Young Children: A Randomized Controlled Trial. JAMA 2010;304(15):1675-1683
38. Makrides M, Duley L, Olsen SF. Marine oil, and other prostaglandin precursor, supplementation for pregnancy uncomplicated by pre-eclampsia or intrauterine growth restriction. Cochrane Database Syst Rev 2006 ;3:CD003402
39. Helland IB, Smitha L, Saarem K, et al. Maternal Supplementation with LC-PUFA During Pregnancy and Lactation Augments Children’s IQ at 4 Years of Age. Pediatrics 2003;111:1:39-44
מוצרים מתאימים: